המסר: מקורות המימון לתכניות החברתיות, שמציגות המפלגות, להוזלת הדיור ויוקר המחייה – נמצאים בתיירות ולכן מצפים שבמשא ומתן הקואליציוני יילחמו המפלגות על תיק התיירות כדי לקדם את ישראל למעמד TOURIST NATION

 את מי היו רוצים בכירי תעשיית התיירות לראות כשר/ת התיירות הבא/ה? בסקר נמצא שהמועמדים המועדפים על אנשי התעשייה הם אחד מהח"כים אופיר אקוניס, אורלי לוי אבקסיס, יעל גרמן וסתיו שפיר, או מהפוליטיקאים החדשים ינון מגל ומייקל אורן.

ערב הועידה השנתית של התאחדות המלונות בישראל, שתתקיים מחר (יום ב') במלון קראון פלאז'ה בירושלים, מעבירים המלונאים מסר ברור למפלגות: זוהי תקופת משבר לתיירות הנכנסת, אנחנו המלונאים סובלים מהירידה הקשה בתיירות הנכנסת, ובמקביל אנחנו תחת מתקפת רגולציה בלתי אפשרית מצד הרשויות, שלא הייתה כדוגמתה מעולם.

פוטנציאל התיירות עצום ולא מנוצל. הציפייה מהממשלה החדשה, שתקום, היא: להעמיד את משרד התיירות בראש המשרדים הכלכליים להקצות לו את המשאבים התקציביים הדרושים  כדי לחולל מפנה היסטורי ולקדם את ישראל למעמד של TOURIST NATION .

עוד אומרים המלונאים כי השר הבא יצטרך להוציא אל הפועל את החלטת הממשלה המציבה את התיירות בסדר עדיפות לאומית גבוה גם מבחינת המדיניות והתקציבים, כאמור.

לדברי אלי גונן, נשיא התאחדות המלונות בישראל בתיירות מועסקים מעל 215 אלף עובדים, שהם כ-6.5% מכלל המועסקים במשק והתרומה לתמ"ג אשתקד הגיעה ל- 48 מיליארד ₪, שהם יותר מ- 5% מהתמ"ג של המדינה. החודשים האחרונים הם אמנם תקופת משבר בתיירות הנכנסת מאז 'צוק איתן', המהומות בירושלים, האירועים בתל אביב, גינויי ישראל בעולם, אזהרות המסע והאירועים בצפון. עם זאת, אנחנו למודי ניסיון ויודעים שהכול נזיל והתמונה יכולה להשתנות תוך זמן קצר. די לראות את הצמיחה שהייתה בתיירות הנכנסת לישראל במחצית הראשונה של השנה הקודמת לפני 'צוק איתן', כדי להבין את גודל הפוטנציאל".

לקראת הועידה נבדקה תמונת מצב עכשווית בתיירות ובמלונאות, ממנה עולה:

כ- 3.8 מיליארד ₪ הפסיד המשק במחצית השנייה של 2015 עקב אובדן כ- 490 אלף כניסות תיירים נוספות, שהיו צפויות טרום 'צוק איתן'.

ברבעון הרביעי של 2014 נפגע השוק הרוסי וחלה ירידה של 23% בכניסות התיירים, שמשמען הפסד הכנסות למשק בהיקף של 200 מיליון ₪.

הירידה בלינות התיירים נמשכת ברבעון הראשון של 2015. מסקר ציפיות בקרב המלונאים עולה כי תגיע לכ- 20% ירידה, ואילו ברבעון השני תצטמצם לכ- 10%.

 גם סקר החברות של בנק ישראל, שהתפרסם לאחרונה העלה כי בניגוד לרוב ענפי המשק,  התיירות עדיין לא מתאוששת מ'צוק איתן'.

מוסיף גונן: "בתקופה האחרונה אנחנו מצויים תחת מתקפת רגולציית יתר מצד רשויות המדינה, שמתייחסות לבתי המלון כאל 'פרה חולבת'. זה נובע מחוסר ההבנה של השלטון כי מדובר בתעשייה שתרומתה למשק אדירה. התוצאה היא: פגיעה בכדאיות הקמת בתי מלון בארץ וברמות הרווחיות".

המלונאים מלינים על כך שהמלצות ועדת בר ניר לבדיקת עלויות הנופש, מהן עלה כי תפעול בתי המלון בארץ יקר בכ- 30% מאשר באירופה, ואומצו ע"י הממשלה, נותרו כאבן ללא הופכין, ובנוסף לכך, בחודשים האחרונים צצו דרישות חדשות והיטלים לא הוגנים מצד הרשויות, בהן:
במסגרת חוק ההסדרים, דרישה להיטל של 30% על העסקת מבקשי המקלט! (המשמעות: פגיעה כלכלית קשה בעיקר בבתי המלון באילת ובים המלח), וכן דרישה מבתי המלון בים המלח להשתתף במימון הגנות הים עקב הפעילות התעשייתית של כיל.

כללי שפכים מחמירים על בתי המלון, שמפלים לרעה לעומת משקי בית פרטיים, ונושאים בחובם קנסות על המלונות, שמטילים תאגידי הביוב, בהיקף של עשרות מיליוני שקלים בשנה!

בים המלח – אגרת הביוב זינקה לצורך מימון מט"ש (מפעל טיהור שפכים) של המועצה האזורית תמר.
חוקי הנגישות החדשים, אשר מחייבים השקעות בבתי המלון בהיקף של מאות מיליוני שקלים עד שנת 2017, ומפלים לרעה את מגזר המלונאות בהשוואה למגזר הציבורי ולרשויות המקומיות, שלהן ניתנה תקופת היערכות ממושכת יותר למימוש חוקי הנגישות.

חקיקה חדשה בדרך מטעם משרד הבריאות, שתחייב רישיון יצרן על הכנת מזון בבתי המלון  ומשמעה: עוד מגבלות ועוד עלויות.

לדברי גונן: " הציפיות שלנו גבוהות לקראת הבחירות. המפלגות לא יכולות להכריז על תכניות חברתיות להוזלת הדיור ויוקר המחיה, בלי לטפל בהגדלת ההכנסה הלאומית ולתת פרנסה לאנשים. מקורות המימון לתכניות השונות נמצאים בתיירות, ולכן מצפים שבמו"מ הקואליציוני יילחמו המפלגות על תיק התיירות כדי לקדם את ישראל למעמד TOURIST NATION"

גונן מוסיף: "לאורך כשני עשורים הובילה התאחדות המלונות שני מאבקים גדולים: לפתיחת השמים לתחרות ולהקמת 'רשות שיווק'. המאבק הראשון צלח והתוצאות מתחילות להיראות.

כעת נתמקד בהקמת רשות שיווק ממלכתית, בדומה לרוב מדינות העולם. זהו יעד אסטרטגי של המדינה: לחבר בין הגורם המשווק (המלונאים, מארגני התיירות, חברות התעופה, מורי הדרך ואחרים), לבין המוצר – ישראל. חוסר היציבות השלטונית, והעובדה ששרי התיירות מתחלפים אצלנו בקצב לא נורמאלי, וכל שר חדש, שמגיע, מבקש לפחות 100 ימי חסד כדי ללמוד את הנושא ובוחן מדיניות שיווקית חדשה- הרסניים לתיירות. הקמת הרשות מוטלת לפתח השר, או השרה הבא. החשיבות היא שילוב הכוחות בין הממשלה ובין הסקטור הפרטי לשם פעילות שיווקית נכונה ומשותפת לאורך מספר שנים, על בסיס תוכנית מובנת ונכונה".

איזה אתגרים נוספים מצפים לשר/ה הבא/ה, לדעת המלונאים?

• קידום החלטת הממשלה המכירה בתיירות כתעשייה בעדיפות לאומית.
• הכפלת תקציבי השיווק של משרד התיירות לשנים 2015 ו- 2016 ל- 400 מיליון ₪ לשנה.
• בניית תכנית רב שנתית לתיירות, בדומה למדינות אחרות בעולם שאימצו מדיניות תיירות ארוכת טווח ומצליחות להתמודד עם משברים (כמו: טורקיה, מצרים ואחרות).
• יישום החלטת הממשלה להוזלת עלויות הנופש בישראל (כאמור, מסקנות ועדת בר ניר)
• הארכת הסדרי הסיוע למלונות בעקבות 'צוק איתן' והאירועים הביטחוניים לשנת 2015
• וכאמור, הקמת רשות שיווק ממלכתית.

אופיר אקוניס, או סתיו שפיר?

לקראת הועידה, יצאה התאחדות המלונות בישראל בסקר מיוחד בו השתתפו מאות מלונאים וגורמי תיירות. בסקר נבדקו שתי שאלות: מיהם הפוליטיקאים הרצויים לתפקיד שר/ת התיירות? ומהו הנושא הראשון שכדאי שהשר/ה הבא/ה יקדם/תקדם?

אנשי התיירות התבקשו לבחור נציג או נציגה מכל אחת מהמפלגות הגדולות והבינוניות.

בסקר נמצא שהתיירנים ישמחו לקבל פוליטיקאית כשרת תיירות בממשלה הבאה, את

ח"כ אורלי לוי אבקסיס מ'ישראל ביתנו', או את ח"כ יעל גרמן מ'יש עתיד', או את
ח"כ סתיו שפיר מ'האיחוד הציוני'.
אפשרות אחרת היא: ח"כ אופיר אקוניס מ'הליכוד', שנחשב ידיד תעשיית התיירות,
או אחד הפוליטיקאים החדשים: מייקל אורן מ'כולנו', או ינון מגל מ'הבית היהודי'.

מהו הדבר הראשון ששר/ת התיירות הנכנס/ת צריך/ה לקדם? נשאלו התיירנים, ורובם השיבו: לקדם החלטת ממשלה המציבה את התיירות בסדר עדיפות לאומית גבוה.

קחו מספר לקראת ועידת המלונאים:

כ- 50.2 אלף חדרי מלון יש בישראל (בשנת 2014 נפתחו 1,000 חדרים

כ- 40.5 מיליארד שקל = ערך כלל המלונות בישראל

כ- 200 מיליארד שקל! תרמה תעשיית התיירות לתמ"ג ב- 5 השנים האחרונות

כ- 22 מיליון לינות נרשמו השנה במלונות בארץ

כ- 63% הייתה תפוסת בתי המלון בישראל בשנת 2014

למעלה מ- 215 אלף עובדים מועסקים בתיירות (שהם כ- 6.5% מכלל המועסקים במשק)

מזה, במלונות מועסקים כ- 36 אלף עובדים

כ- 3מיליארד שקל לשנה עלות שכר עובדי התיירות

7,000 ₪ בקירוב היה השנה השכר הממוצע למשרת שכיר במלונות

כ- 900 מיליון ₪ היה אובדן ההכנסה מלינות התיירים שהיו צפויות במחצית השנייה של 2014 אלמלא 'צוק איתן' ויתר האירועים

כ- 3.8 מיליארד ₪ איבדנו מהתל"ג במחצית השנייה של 2014 בעקבות 'צוק איתן'.

כ- 200 מיליון ₪ הפסד הכנסות למשק ברבעון האחרון של 2015 עקב המשבר בשוק הרוסי.

20% ירידה בלינות התיירים – צופים המלונאים ברבעון הראשון של 2015

10% ירידה בלינות התיירים – צופים המלונאים ברבעון השני של 2015

26,500 ₪ בלבד הוא הרווח התפעולי הממוצע לחדר בית מלון בישראל לפני הוצאות פחת בסוף 2014

400 מיליון ₪ לשנה לשיווק בשנים 2015 וב- 2016 נדרשים למשרד התיירות כדי להצליח בשיווק ישראל בעולם